#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב. מי שיודע בקביעא דירחא (במקום ששלוחי ב&quot;ד מגיעים לשם) האם יכול לעשות מלאכה במקום שאין יודעים, בישוב ובמדבר?<p dir=""rtl"">[ומה עונשו של מי שעושה]</p>"	"בישוב - ודאי אסור מפני שינוי המחלוקת. <p dir=""rtl"">במדבר - שאל רב ספרא את רב אבא והורה לו בשם רב אמי שמותר.</p><p dir=""rtl"">מי שעושה מלאכה מנדים אותו, וא&quot;ד שרב יוסף הקל לצורבא מרבנן ורק הלקה אותו.</p>"	פסחים נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 'כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה' באר! (4)	"רב שישא בריה דרב אידי ביאר במילתא אחריתא, [לאחר שהיפך דבריו מפני שאמר ר&quot;א שר' יהודה לחומרא] ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומו אינו חייב לבער, ור&quot;י מחייב מפני שאינו יכול להביא ממקומו.<p dir=""rtl"">אביי אמר לעולם כדקתני ולא כלו במקומו, אלא כשהחזירם למקומו וסובר ר&quot;י שנאסרו כשהיו במקום שכלו.</p><p dir=""rtl"">הקשה רב אשי שאין סברא שנקלטים על גב החמור, לכן ביאר שנחלקו במחלוקת התנאים בכובש ג' כבשים אחר מי הולך הביעור.</p><p dir=""rtl"">רבינא אמר שנחלקו במחלוקת התנאים שלת&quot;ק אוכלים עד האחרון שבצוער, ולרשב&quot;ג אין אוכלים על בין השיצים.</p>"	פסחים נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 'ר' אילעאי קץ כפנייתא דשביעית' כיצד הותר לו (להו&quot;א ולמסקנא)?	להו&quot;א שעדין אין לו שם פרי, ונדחה, שבשאר פירות לכו&quot;ע משיוציאו הוי פרי. אלא הוא קצץ בדניסחני (פירות דקל זכר שאינן מתבשלות עולמית).	פסחים נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב:1 כמה ארצות לביעור ומנין?<p dir=""rtl"">פירות א&quot;י שיצאו לחו&quot;ל האם צריך להחזירם לארץ לבער ומנין וכיצד הלכה?</p>"	"כתיב &quot;ולבהמתך ולחיה אשר בארצך&quot; מכאן לומדים כל שהחיה אוכלת מן השדה האכל לחיה בבית אבל כלה לחיה בשדה אין להאכיל לחיה שבבית. גמירי אין חיה שביהודה גדילה משל הגליל וכד' לכן אמרו ג' ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל וג' ארצות לכל אחת ואחת.<p dir=""rtl"">פירות אר&quot;י שיצאו לחו&quot;ל - חכמים אומרים שמתבערים בכל מקום, רשב&quot;א אומר שמחזירם לארץ ומבערם בארץ דכתיב &quot;אשר בארצך&quot;, או שנלמד מדלא כתיב 'בארץ' או מרבוי של 'אשר'. </p><p dir=""rtl"">רב כהנא בשם רבי אבהו אמר הלכה כרשב&quot;א, רב הונא בריה דרב איקא אמר בשמו שאין הלכה כרשב&quot;א, רב ספרא נקט להקל קרא עליה רב יוסף &quot;עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו&quot;. (בירושלמי שביעית פ&quot;ו ה&quot;ד נקטו לקולא, ע&quot;ש)</p>"	פסחים נב:		
